שיקום דיור | קאלטה

להתערב מבלי להפריע

השתיקה של המסכה

ברחוב, הבית כמעט בלתי ניתן להבחנה. הוא שומר על עובי מזג האוויר, עיצוב החלונות, הפרופורציה של הדלת. התערבנו מבפנים, והשארנו את הרחוב שלם.

כי אדריכלות היא גם לדעת איך להיות שקטה, ולהכיר בכך שלפעמים, הכל כבר מתוכנן ומשולב בשלמות.

דיוק, שימוש וקביעות

הזמן מושך את העניין

החומרים שנבחרו מגיבים ישירות למקום: סיד על הקירות, עץ על האלמנטים המבניים והמגע, אבן מקומית בבסיס ובאזורים עם שחיקה רבה. לא ניסינו לשחזר עבר, ולא לעורר דימוי מסורתי — זו הייתה שאלה, מההתחלה, של המשך שפה שהזמן כבר כתב.

הפנים תוכנן כולו על ידי הצוות שלנו. כל מישור, כל מפרק, כל עובי הם תוצאה של בנייה קפדנית של פרופורציה ושימוש. בחרנו בעיצוב קפדני ופונקציונלי, שבו החומריות הייתה ברורה אך אף פעם לא דקורטיבית. משטחי העץ טופלו כך שיעמדו בשימוש כבד ובקרבה לים, אך שומרים על קריאה טבעית של גרעיניות וחוסר שלמות.

קירות הסיד משתלבים עם הלחות באוויר ועוזרים לווסת את הסביבה הפנימית. האור הנכנס דרך הפתחים הקדמיים עובר דרך חומרים אלו ומחזק את נוכחותם — יותר באמצעות ספיגה מאשר באמצעות השתקפות. האבן בקומה התחתונה משמשת כבסיס תרמי ופיזי, מקבלת את המדרגות, את החול שהובא מהחוף, את המחוות היומיות.

עבדנו עם חומרים שלא רק שייכים למקום — אלא שמקבלים את ההזדקנות כחלק מהזהות שלהם. הבית לא תוכנן לשמור על מצב בלתי משתנה, אלא להתבגר עם הזמן, השימוש והאקלים.

האדריכלות מבטאת את עצמה בדיוק הפרטים וברציפות החומרים. דיסקרטית, אבל בנויה עד הסוף.