
MD56C בית חד-משפחתי | בנבנטה
בית חד-משפחתי
לקוח: שטח פרטי
: 420 מ"ר
צוות: טרם יוסדר
בנייה: טרם יוגדר
חוזה: 2024
[הוצאה להורג]
הבית בנוף
ההחלטה להחליף את העיר בשטח העצום של הכפר היא נקודת ההתחלה של הפרויקט הזה. זוג בריטי עם שני ילדים מחפש מקלט שקט בבנבנטה, שם הזמן מאט ונפתח מקום. הקרקע, המשתרעת על פני יותר מארבעה הקטרים, מטילה קנה מידה שונה, אופקית יותר, מורחבת יותר.
הבית נראה כעקבות פשוטות בשטח, מוגן בין הצמחייה, דיסקרטי בנוכחותו, ברור בכוונתו.
לחיות את האופק
קלילות אדריכלית בהרמוניה עם הנוף
ההשתלה מסרבת לכל מחווה מרשימה. הבית שוכב על האדמה בקלילות של מישהו שצופה בלי להפריע. הכיוון מאריך את חוטי הראייה, אך מגן מפני חשיפה ישירה.
ההרכב מתפתח לאורך זמן, במקביל לפרופיל הקרקע, כמעט כהמשך של הטופוגרפיה — ביחס של קרבה ואיזון עם הסביבה הטבעית.
קצב, שגרה, מפגש
תכנון שטח ומבנה מגורים
הבית מאורגן באינטואיציה. אזור אחד לחללים המשותפים — סלון, מטבח, אוכל — אזור נוסף לחדרי שינה ואזורים פרטיים. ביניהם, הקצב ניתן על ידי אור ומבנה.
חזית הזכוכית מאפשרת לצייר את הפנים עם החוץ: זהו השדה שיסמן את קצב התקופה. המבנה העץ הנראה, המדרגות, הגובה הכפול — אלו מחוות מאופקות אך חיוניות לחוויית החלל.
קצב, שגרה, מפגש
תכנון שטח ומבנה מגורים
הבית מאורגן באינטואיציה. אזור אחד לחללים המשותפים — סלון, מטבח, אוכל — אזור נוסף לחדרי שינה ואזורים פרטיים. ביניהם, הקצב ניתן על ידי אור ומבנה.
חזית הזכוכית מאפשרת לצייר את הפנים עם החוץ: זהו השדה שיסמן את קצב התקופה. המבנה העץ הנראה, המדרגות, הגובה הכפול — אלו מחוות מאופקות אך חיוניות לחוויית החלל.
משקל, מרקם, נוחות
מרקמים שקטים מעצבים את מרחב החיים
בחירת החומרים מוגבלת במכוון. אבן בבסיס, עץ בפנים, קאפוטו לבן בנפח העליון. הקומפוזיציה אינה מחפשת ניגוד אלא המשכיות והרמוניה.
הגג המשופע מטופל כאלמנט פיסולי שמגדיר את החלל ומלווה את האור. הפנים מוחשי, שקט ומרוסן—מוכן לחיים לאט.
גלריית פרויקטים
מאפיינים ייחודיים המייחדים אותו
הבית נמצא בשטח.
אין קירות או פלטפורמות. הכרך עוקב אחרי השטח, כאילו תמיד היה שם.
הרשומה אינה מסומנת.
הוא מתרחש בין עצים, בשקט של היער. מחווה דיסקרטית, כמעט ביתית.
הגג מגדיר את המרחב.
מוטה, רציף, הוא מתפרש פנימה. הוא מושך אור וזמן.
מבנה הוא חומר.
מעץ ואבן. נראית, אבל מוגבלת. הוא נבנה עם כוח המשיכה והקלילות.
החזית היא רק זכוכית.
הוא נפתח אל הכפר, ללא גבולות. הנוף נכנס והופך לבית.
החדר הוא במרכז.
עם תקרות בגובה כפול, ספרייה ואח. מרחב לקביעות ולזיכרון.
המדרגות הן אלמנט אור, כמעט נעדר. זה מאחד את הקומות מבלי להפריע להן.
" הבית מבוסס על האדמה.
אין קירות או פלטפורמות. הנפח עוקב אחרי המדרון, כאילו תמיד היה שם.
"הכניסה אינה מסומנת.
הוא מתרחש בין עצים, בשקט של היער. מחווה דיסקרטית, כמעט ביתית.
"הגג מגדיר את המרחב.
מוטה, רציף, הוא מתפרש פנימה. הוא מושך אור וזמן.
"מבנה הוא חומר.
מעץ ואבן. נראית, אבל מוגבלת. הוא נבנה עם כוח המשיכה והקלילות.
"המסכה היא רק זכוכית.
הוא נפתח אל הכפר, ללא גבולות. הנוף נכנס והופך לבית.
"החדר מרכזי.
עם תקרות בגובה כפול, ספרייה ואח. מרחב לקביעות ולזיכרון.
"הסולם צף.
אלמנט אור, כמעט נעדר. זה מאחד את הקומות מבלי להפריע להן.
המיזנין מצפה.
מרחב עבודה או קריאה. הוא מרחף מעל החדר, פונה החוצה.
החיים הם חיצוניים.
הפלטפורמה עם הדק מרחיבה את הפנים. הבית מסתיים במגרש, ללא מעבר.
מרחב עבודה או קריאה. הוא מרחף מעל החדר, פונה החוצה.
















