בית שבו העבר וההווה אינם מתחרים

באנסיאו, האדריכלות כבר הייתה שם — בשברי אבן, בקווים משורטטים למחצה, בצללים שעדיין הטילו נפחים שאבדו. ההתערבות קיבלה את ההיעדר. בנינו לא כדי למלא, אלא כדי לחשוף. אלמנטים חדשים הוכנסו באיפוק — כדי לתמוך, להבהיר, לאפשר לחיים לחזור בלי למחוק את מה שהיה.

אחת ההנחות המרכזיות של הפרויקט הייתה שימור המאפיינים המקוריים של הבניין, עם דגש מיוחד על קירות האבן החיצוניים ומבנה העץ הקיים. אלמנטים אלה לא רק מספרים את סיפור הבית, אלא גם ממלאים תפקיד מהותי בהפיכתו לעכשווי, ומחברים אותו לשורשיו ההיסטוריים והתרבותיים. שמירתם מכבדת את האותנטיות של הבניין ותורמת לקיימות ולעמידות הבנייה, תוך הפחתת ההשפעה הסביבתית של חומרים חדשים.